Ronen Sonis ([info]antinous) wrote,

דברי כיבושין לאהרון שבתאי


קראתי לאחרונה את "אדומה, אנתולוגיית שירה מעמדית". זהו ספרון קטן ונאה שפרסמו במשותף כתבי העת "אתגר", "מעין" ו"הכיוון מזרח" לכבוד האחד במאי האחרון. אהבתי מאוד שירים רבים באנתולוגיה. להפתעתי, הזדעזעתי ממש דווקא משירו של אהרון שבתאי "לא, ספפו" (אפשר לקרוא אותו כאן, אם גוללים מעט למטה). אני מכבד מאוד את שבתאי וחייב לו את הכרותי עם השירה היוונית הקלאסית, אבל זו בדיוק הסיבה שחרה לי כל כך לקרוא את השיר הזה. 

שירו של שבתאי הוא קריאה מרקסיסטית בשירה המפורסם של המשוררת היוונית הקלאסית ספפו:



יש אומרים: רגלים, פרשים, כלי שיט –
אין יפה מהם על פני כל הארץ
השחורה, ואילו אני אומרת:
מי שאהבנו

הוא יפה יותר. קל זאת להוכיח:
היפה מכל הנשים, הלנה,
את ארצהּ נטשה, בלי היסוס הפקירה
בעל איש חיל,

בספינה קלה מיהרה אל טרויה,
לא זכרה הורים ולא בת תינוקת –
דירבנה אותה האלה מקיפרוס,
היא אפרודיטה.

והיא זו שמזכירה לי היום את אנקטוריה הרחוקה...

את מרוץ רגליה קלות הצעד,
את הדר פניה כלילות הזוהר
אעדיף לראות על פני רכב לידיה
וחייליה.



הערת אגב: מי שקורא לי אנאכרוניסט צריך לזכור שהאנאכרוניזם עובד בשני הכיוונים: קריאה בספפו ברוח מרקס מגוחכת לא פחות מקריאה בשבתאי ברוח יהודה הלוי.

נו, אם כבר מחברים פה שירים בעקבות, הרי לכם:



לא, שבתאי

יש אויבים אדירים ליופי,
יש ליופי אויבים אדירים:
תיאולוגים ופילוסופים
וגם כמה משוררים.

המקרה של הגברת ספפו
הוא דוגמה ממש מביכה:
כמעט כל שיריה סָפוּ
בגלל משמיצים כמותך:

יש אומרים שהיתה פדופילית,
יש אומרים שהיתה מופקרת,
מתאבדת, זונה ואפילו
שהיתה נורא מכוערת.

ועל כל סיפורי הסבתא
שהפיצה הכנסייה
באת אתה והוספְתָּ
שהיא בורגנית בזויה.

על פיה שכה מעודן הוא
ציירת שפם אדום.
נאומו הישן של ז'דנוב
כל כך רענן היום:

"היא בת אצילים מפונדרקת
שלא קראה את מרקס,
זו ודאי סיבה מוצדקת
למרוח אותה בסמרק.

כן, ספפו זונה מופקרת
(האוייב המעמדי!)
כן, ספפו נורא מכוערת,
יפה רק איגוד העובדים"...

אך הנה, מתוך הפפירוס
היא עולה אפופת אגדה, 
תלתליה כמו לא האפירו
הקתרוס צלול בידה,

מטפסת על אוטו זבל
ודורסת, דורסת בכיף
את כל יומרתך הכוזבת,
את שירך הטיפשי, החנֵף.

כך תיסע לה מול פני ההיסטוריה
ושירהּ יצטלצל וירון,
ואטיס ואנקטוריה
תקשבנה, כחולות צווארון,

ואת מה שהספקת לשכוח
ילמדו פועלות העתיד:
רק היופי נותן את הכוח
למרוד בתאגיד.
Tags: about books and periodicals, poetry (original), poetry (translated), rants

  • Post a new comment

    Error

  • 5 comments

[info]ygurvitz

May 17 2007, 06:27:22 UTC 5 years ago

אאוץ'!


כך יאה לז'דנוביסטים. מתי הוא כתב את הזבל הזה, אגב? זה משהו חדש או או יצירת בוסר משנות החמישים?

[info]antinous

May 17 2007, 08:41:57 UTC 5 years ago

Re: אאוץ'!

בחיי שאין לי מושג. שאלה נאה שאלת, אבל אפילו אם כתב את זה לפני חמישים שנה, הוא זה שנתן את הסכמתו לפרסם עכשיו.

Deleted comment

[info]antinous

May 17 2007, 08:50:29 UTC 5 years ago

כן, משלב מסוים הדקדוק שמור לעניים

[info]lukkke

May 17 2007, 08:22:28 UTC 5 years ago

ענק!

.

Deleted comment

[info]antinous

May 17 2007, 08:49:24 UTC 5 years ago

לשיר קוראים "ילד עם קוף". תראי, במקרה של מאיר גולדברג הכול יכול להיות - אני מכיר אותו כפזמונאי ותיק ומוכשר
Create an Account
Forgot your login or password?
Facebook Twitter More login options
English • Español • Deutsch • Русский…